אז עוד שבוע ויומיים פסח (אבל מי סופר??).
למי שלא מכיר, לפסח יש עוד הרבה שמות: חג האביב, חג המצות, אבל הכי חשוב אצלנו בבית: חג הצליאק, או בשמו בעגה המשפחתית: חג היהלי. ולמה, אתם שואלים?
כי בפסח הסופרים מתמלאים באורח פלא במלא מוצרים מעולים שהם ללא גלוטן, ומסיבה עלומה כלשהי, היצרנים לא משווקים אותם לאורך השנה כולה.
אומנם יש שיפור גדול מאוד מאוד בתחום הזה מאז שגילינו ליהלי את הצליאק, לפני תשע שנים בערך, אבל עדיין – יש הרבה מוצרים מיוחדים שאפשר למצוא רק בפסח. למשל חטיפי שוקולד פסק זמן וכיף-כיף, או דגני בוקר שוקולדיים טעימים של קוקומן, או מאפים קפואים ואפילו טילון!
עוד סיבה לשם הזה, הוא העובדה שליהלי מותר לאכול כמעט הכל בפסח. אמנם לא כל מה שכשר לפסח הוא בהכרח ללא גלוטן (למשל מצה, שהיא לחלוטין גלוטן כי היא עשויה בעצם מקמח חיטה), אבל בהחלט המבחר והתפריט המשפחתי הרבה יותר מתאים לה, בלי לערוך שינויים מיוחדים בשבילה.
אחת מהדוגמאות למאכל כזה הוא הקרפ הצרפתי האהוב על כולנו.
מדובר במאכל קליל, מהיר וכיפי להכנה. והכי מגניב זה שאפשר לשים בתוכו מילוי מתוק או מלוח, ובכל מקרה זה פשוט טעים כל כך ומאוד משביע.
ויש לי גם טיפ מנצח למניעת הידבקות הקרפ למחבת, בלי שמן מיותר.
זמן עבודה: 20 דקות
כמות: 8-10 קרפים בינוניים
מדד הפצ'קריי: בינוני
מדד השמנמנות: לגמרי תלוי במילוי שתחליטו לשים😉
מצרכים:
1+1/2 כוס קמח תפו"א (או תערובת קמח ללא גלוטן דוגמת קמח כרגיל / תמי וכדומה)
1/4 כוס שקדים טחונים / קמח שקדים (אפשר בלי זה, ואז צריך להוסיף עוד קמח תפו"א באותה הכמות)
1 כף סוכר
קורט מלח
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1+1/2 כוס חלב
2 כפות שמן או חמאה מומסת
אופן ההכנה:
מכניסים לקערה את החלב, הביצים, השמן ותמצית הווניל. מערבבים היטב בעזרת מטרפה עד לקבלת נוזל אוורירי.
תוך כדי ערבוב, מוסיפים פנימה בהדרגה את הקמח (תפו"א / תערובת לל"ג) ואז גם את קמח השקדים ואת הסוכר והמלח. מערבבים היטב עד שאין יותר גושים.
הבלילה אמורה להיות די נוזלית, אז לא להיבהל. מה שכן חשוב, זה בכל פעם שתיקחו כמות מהבלילה לצורך טיגון – ערבבו בעזרת המצקת את הבלילה עד לתחתית הקערה, כדי שהכל ייצא אחיד.
מחממים מחבת אנטי-סטיק בקוטר בינוני על אש בינונית-גבוהה, ורק כשהיא חמה מאוד מאוד – אפשר להתחיל.
ועכשיו הטיפ שלי לטיגון הקרפים: (ותודה לשפית חן ויינשטיין מהדוסה בר, שלימדה את השיטה הזו בסדנת בישול הודי שלקחתי אצלה, כשלימדה איך להכין דוסה)
במקום לשים בכל נגלה שמן או חמאה במחבת, קחו כמו של בערך חצי כף מים ופשוט תשפריצו אותה על המחבת (אני מניחה ליד הכיריים קערת מים, ועם היד פשוט לוקחת ומשפריצה לתוך המחבת). מיד אח"כ תנגבו את המים בזהירות בעזרת מגבת או נייר סופג, כך שבעצם לא נשארת שום טיפה במחבת. אז – מניחים מהבלילה במחבת ומסובבים אותה כך שהבלילה תתפזר באופן אחיד בכל המחבת.
משהו כמו 20 שניות אחרי ששמים את הבלילה במחבת, כשרואים שהקצוות כבר התייבשו ויש מעט בועות על פני הקרפ, הופכים אותו בזהירות בעזרת מרית או תרווד. משאירים ל-10 שניות בערך, גג 20, ומוציאים מהמחבת.
לסיכום
:
שפריץ מים במחבת – ניגוב מהיר – הכנסת הבלילה – 20 שניות – הפיכת הקרפ – 10 שניות – הוצאה. וחוזר חלילה עד שהבלילה נגמרת.
לגבי המילוי, אפשר לגמרי להתפרע.
אפשר כמובן ללכת על המתבקש: ממרח נוטלה, שוקולד לבן, לוטוס או איזה ממרח שאוהבים. עם או בלי שבבי שוקולד / קוקוס / חלווה / בייגלה / שקדים וכדומה.
אפשר ללכת על כיוון מתוק קצת בריא יותר, כמו ממרח שקדים וסילאן, או מעט חמאה ודבש / מייפל.
או בכלל ללכת על אופציה של מילוי מלוח: גבינת שמנת, בולגרית או צהובה (או גם וגם וגם!), זיתים, פסטו, פטריות מוקפצות או כל דבר אחר. מבטיחה שזה לא פחות טעים מהמילויים המתוקים!
תחזרו לספר לי איך יצא לכם, ועל איזה מילוי הלכתם?! מחכה לכם!
בתאבון!!
וחג יהלי שמח