הגביניות האלה הן באמת ממאפי השמרים הטעימים והמנחמים ביותר שיש. הבצק רך וטעים כל כך, המילוי – אוורירי ומתוק, אבל לא מתוק מידי, והביס כולו הוא פשוט מושלם. תודה לרון יוחננוף על המתכון המעולה הזה.
זו העוגה הבחושה האהובה עליי ועל יהודה. היא פשוט מושלמת!! יש לה מרקם אוורירי וטעם חמצמץ-מתקתק. שבילי הריבה שיש בעוגה, יחד עם הזיגוג המהמם מעליה – זה פשוט הופך אותה לעוגת החלומות אז אם מתחשק לכם
אני כל כך אוהבת את המנה הזו, לוקח לי בערך עשר דקות להכין אותה, והיא כל כך טעימה ומשביעה! אפשר להכין איזה נודלס שאוהבים. אני אוהבת אטריות אורז שטוחות (שהן גם ללא גלוטן אז זה
אז כמו שכבר כתבתי בפוסט הקודם (עם המתכון לקרפלעך) – השנה החלטתי להכין משלוח מנות בכיוון המלוח: בירה, מקלות עבאדי, זיתים טובים, בוטנים בקלייה ביתית וגם מטבוחה חריפה וטעימה. מה אומר ומה אדבר? יצא מוש!
מחר כבר חג פורים, לא יאומן! השנה ההזויה הזו הביאה אותי להגיע רגע לפני החג ולהיזכר שיש לי מלא דברים להכין: תחפושות לילדים (וגם לי), משלוחי מנות, סעודת פורים ולכל הטוב הזה מתווספת גם העובדה
מה שאני כל כך אוהבת במטבח הפרסי, זה העובדה שיש בו המון שימוש בעלי תבלין טריים. באופן כללי המאכלים הפרסיים הם מאוד בריאים, עשירים בקטניות ובעלים, ובלי הרבה שמן או תיבול מאסיבי. באמת שכל מה
אלה האחיות הבוגרות והמתוחכמות יותר של עוגיות השוקולד-צ'יפס. המתכון המקורי שהכרתי הוא של מקלות שוקולד-צ'יפס, והוא פורסם בדף הפייסבוק "אמהות מבשלות ביחד" (לצערי לא רשום אצלי שם הכותבת). אבל התחשק לי לשנות ולשדרג אותו כך
מי לא אוהב עוגיות שוקולד צ'יפס?! הן לא שוקולדיות מידי או מושחתות מידי, אבל יש בהן מספיק שוקולד כדי להתנחם ומספיק סוכר כדי להיות מאושרים 🙂 אחרי שנים רבות של הכנת מתכונים מסוגים שונים, הגעתי
נכון שממולאים זה מאכל כזה שתמיד תמיד טעים?? אני באמת לא חושבת שאני מכירה מישהו שיתנגד לאיזה כרוב ממולא, או איזו עגבניה עסיסית מלאה בבשר טחון ואורז, שיושבים בתוך רוטב אדום מתובל בדיוק כמו שצריך.
אז לא, אני לא טבעונית. גם לא צמחונית. אבל האמת שאני פחות אוהבת לבשל בשרי באמצע השבוע. לא יודעת למה.. אולי זה מרגיש לי קצת כבד מידי, ואולי כי זה לרוב לוקח הרבה זמן. והאמת?